תרפיון

תְּרַפְיוֹןm. (תָּרַף, cmp. רִפְיוֹן) a laxative. Deut. R. s. 1, beg. (expl. לתרופה, Ez. 47:12) לת׳ its leaves shall serve as a laxative; T. Shek.VI, 50a bot. תרפיה מצץ עֲלַיָּהּ ותרף מזונה (corr. acc.) a laxative, one sucks its leaves, and his food is digested; Cant. R. to IV, 12 לת׳ מָצִיץ עליה ותרף מזוניה; Pirké dR. El. ch. LI לתרפא מציצין ליה ושרף מזונה (corr. acc.).(Yalk. Ez. 383 לת׳, v. תְּרוּפָה.